רש"י על בבא מציעא ע״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ע״ב ע״ב:ג׳ רש"י על בבא מציעא ע״ב ע״ב:ה׳ »

4 אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: לְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּמְכָרָהּ לְאַחֵר וְהִשְׁבִּיחָהּ, וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ. כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, וְשֶׁבַח גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. נֵימָא: לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב!

פירוש רש"י על בבא מציעא ע״ב ב:ד׳

4 לשבח קרקעות כיצד - רישא דידיה אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסי' משועבדים מפני תקון העולם וקא מפרש לשבח קרקעות כיצד:

5 והרי היא יוצאה מתחת ידו - של לוקח שהנגזל מוציאה בדין:

6 כשהוא גובה - כשהלוקח גובה מעות מן הגזלן:

7 מנכסים משועבדים - טורף לקוחות שלקחו אחריו מפני שהאחריות שכתב בשטר מכירתו קודם למקחו:

8 ושבח מנכסים בני חורין - ולא ממשועבדים מפני תקון העולם דאין הלקוחות יכולין להזהר בדבר שאין לו קצבה כגון אחריות השבח והפירות דבשלמא בקרן נזהרין להניח מקום לגבות ממנו ואי לא נזהרו אפסידו אנפשייהו:

9 נימא לא ניתן - שטר מכירה זה ליכתב שהרי גזולה היתה ובטל השטר ואחריות שבו ואמאי גובה קרן מנכסי' משועבדים:

« רש"י על בבא מציעא ע״ב ע״ב:ג׳ רש"י על בבא מציעא ע״ב ע״ב:ה׳ »